ב"ה

שתי מתנות הנמסרות לכם

כשאעזוב עולם זה, הייתי רוצה להשאיר אחרי שתי תמורות חשיבה יסודיות שישפרו כל דבר מעבר לכל מדה.

הטעות הראשונה בחשיבה היא האמונה כי עלינו לדעת עצב כדי לדעת אושר, וכי עלינו לחוות משהו מן הסבל והקיפוח כדי להעריך את האושר.

צורת חשיבה זאת, המתגנבת להכרתנו בהעמידה פני 'חכמה' (א-להים שומר עלינו!), היא ההצדקה רבת הדורות לאומללות מתמשכת.

בשלב מוקדם בהתפתחותנו המוסרית אנו שוגים רבות כדי ללמוד – ובכך נקשר כאב. אך מצב זה אופייני לשלב המוקדם בהתפתחות המוסרית. אין זה הכלל! אין לקבל את כאב-קיפוח-עצב כתנאי בל יעבור לכל למידה. תמיד ישרור חוסר נוחות בזמן הכאוס, עד שנבהיר ונממש את הגנוז בתוכנו; אבל זה שונה מאד מהחשיבה (הנפוצה): 'עלינו לסבול כדי ליהנות מהשמחה'. אנו לומדים לקבל את הכאוס שלנו, ובכלל זה חוסר הנוחות הכרוך בו, בלי לאבד את הצפון או להסב נזק לזולתנו. ידוע לנו כי כל נולד מביא עמו כאוס, ונמשיך לחוות זאת עד שיתגבש.

השינוי השני, הקשה יותר, אותו עלינו להגשים בחשיבתנו הוא ביטול החשיבה המופשטת. אני יודעת שדבר זה ישמע מוזר מאד מפיה של 'לופטמענש' [מרחפת] כמוני. אולם, אחרי שכל ימי עסקתי בכך בחשיבה, לימוד וחוויה, לא אוכל להפריז בהדגשת חיוניותו של ביטול זה.

כדי לרשת את הארץ המובטחת, עלינו לנחות על הקרקע.

כמו כן ברור לי כי אמירתי מוטחת בפרצופם של כל הדברים שלימדו אותנו אודות מהותן של 'מציאות' ושל 'אינטליגנציה'. לימדו אותנו כי יש 'חומרים' מופשטים וחסרי ממשות מטבעם. לימדו אותנו כי אלה הנוטים להבחנה דקה מתעסקים בחומרים מופשטים וחסרי ממשות.

והעושים כן מבינינו, אמנם, ימשיכו במסלולם – לעולם לא ינחתו על האדמה.

בגלל מופשטוּת של תפיסות מתבלבלים אנשים בין "רוחניות" לבין דת, תכופות עד כדי פגיעה ביצורים חיים והריסתם.

זמן = 747 = מֻזמנים = מזֻמנים (לא כולל הגימטריה של הקבוץ).

"זמן" הנו האנשים הנמצאים יחד אתנו. אין זמן מופשט – ישנם רק הנמצאים המוזמנים יחד. זאת המשמעות של נוכחים בהֹוה.

כך גם אין חשבון* מופשט. לכל ערך מספרי יש שם, וכולם הנם מושׂגים של נדיבות, צדק ואהבה. זהו החשבון האמיתי: כלל הצירופים, התמורות והמבנים של היותנו נדיבים-אוהבים-צדיקים. אין שום חשבון מופשט.

מה יקרה אם נשליך את המופשטים? – אזי ילבשו אותם המושגים ממשות, מיידית ופרטנית. מחשבה תהיה ממשות מוצקה. אנו ניעשה לאמיתיים. אמיתיים באמת.  

*חשבון = 1016 = 17 = טוב

= הזה = זהה = ההוא

החשבון = 1021 = 22 = יחד

= אתכם = הטוב = המגשימים אהבה

ב"ה

אני, אנכי

בע"ה אציע כמה חילופים למילים 'אני' ו'אנכי' כדי לשנות את הבנתנו במשמעויות המילים. כאשר אנו רואים את עמקי המילים 'אני' ו'אנכי' באור החילופים, אנו גם חווים את ה"אני" או "אנכי" אחרת.

בכל מקום בו כתובה אות סופית בחילופים הבאים, הכוונה היא לערך של האות הסופית.

אני = 61 = הנאה = נוה = נבט

= כל חג = לבטח בי = לב טוב בי

= מזדהה = ומודה = ילד טוב

= אנו כל בית ישראל = והאדמה

= כל הפשוטים = 1060

= 61 = כל השופטים

= כל התורה הפשט

= פשטה כל התורה

= עשיה המגשימים כל התורה

= 2059 = 61

המילה אנכי היא אני + כ. הבה נראה, אפוא, כמה חילופים לאות כ' לפני שנראה חילופים למילה 'אנכי'. כך תמיד נוכל להוסיף את החילופים של האות כ' לחילופים של המילה 'אני' כדי לקבל את גימטרית המילה אנכי.

כ = 20 = יו"ד = הודה = היה = חזה

= חוגג = חגגו = חיב = הוא הבא

= האב בטא = עלץ חוה = 1019 = 20

= קרן חוה = על שם חוה

= בעל שם טוב = ארץ שם טוב

= בעל שם זהה = תורת אהבה

= כל ספר התורה אחד = זאת תורה

= אבות האדם

אנכי = 81 = פ"א = ימלא

= מלאי = מלוה =  מולה

= לאמי = היינו = 1080 = 81

= כסא = אני חוגג = אני חיב

= עתים = קרקע האדם

= כל השופטים חגגו = כל הפשוטים חגגו

= חזה כל השופטים = חזה כל הפשוטים

= העבד = עבדה = לב הילד = לב ילדה

= לשון ילד = ליצר עולם בלבי

= לשון יו"ד ה"א ו"ו ה"א

= יו"ד ה"א ו"ו ה"א הלב

= יו"ד ה"א ו"ו ה"א לבה

DECOMPOSITION

Torah (slightly mispronounced terra) in Latin, is the Land that is the inheritance of the People of Israel.

In order to understand Torah properly, this description of a virgin tract of land from the Talmud is important to know:

"Virgin soil" is one that had never been cultivated, the practical issue being its designation as "a rough valley". Our Rabbis taught:  What is meant by a virgin soil? One which turns up clods and whose earth is not loose. If a potsherd is found in it, it may be known that it had once been cultivated; if boulders, it is undoubtedly virgin soil. – Tractate Niddah 8a.

The Jewish consciousness encounters Torah as virgin soil. It is uncultivated. It has boulders in it. It turns up clods.
This is how Torah appears to the Jewish mind upon encountering it and it is the state in which Torah is capable of being translated, and even then imperfectly. This is the reason that Torah in translation looks as rough and forbidding as it does. It is a tract of wholly virgin land, uncultivated – a rough valley.

It is the "rough valley", not the Mines, that are hidden deep in the Ground, beneath the boulders, in which every precious jewel and element will be found and not The Garden which will eventually be planted and from which every magnificent fruit will grow, which can be translated, and even then poorly.
Is it any wonder that those who know no Hebrew see a very rough and forbidding terrain indeed? Torah is not meant for them. Torah is The Land of Israel meant for the People of Israel.
Other Peoples have their own inheritance and they will rejoice in them. But Torah is for the Jews and the Jews alone.

In Hebrew, and only in Hebrew, we begin to decompose the Torah as it appears to us in our first encounters.
We begin to break through the boulders. We push them aside. We grind them to finer dust. We dissolve them with our tears.
In English this is sometimes called "deconstructing the Text", but decomposing is a better term and we shall see why soon.

When we hit the hard, craggy, steep and arid areas in Torah, we are not meant either to abandon the tract of Land that we have been given as too much bother, or be so foolish as to attempt to plant in a boulder or a gulch. We begin to mull over the passages in our minds and we ask God to help us understand them in a finer way than first appears to our consciousness.

As we decompose the composition of Torah, as it appears to our consciousness, our Body, the seat of our consciousness, of course, responds to the thoughts and emotions that are going through our minds and hearts as we encounter the Text and grapple with it.
In this way, our Bodies become refined as well.

If we labor assiduously enough and for a protracted amount of time, we will eventually reduce the terrain of Torah to its constituent elements. If we are able to do this, we will see that we are also able to recompose the Text, and thus our consciousness, and thus the World that proceeds from our consciousness in accordance with our will, because if we have reached the elements from which Torah is built, we have reached "the ground of being", the "field", and our will is one with the Will of God.

Though what I am about to write will sound macabre to many, the wise will understand this correctly and will rejoice.

The decomposition of the surface of Torah in our minds, and the reaction of our Bodies to this process is one and the same with the decomposition of a corpse that has been buried. At first, it is stiff and cold, unyielding and unresponsive, only very, very dimly aware.
After a while the surrounding earth begins to impact on the corpse. As the Body decomposes, it breaks down into the earth and becomes one with it. The borders between the body and the earth are erased and they become one and the same.

This is exactly the gradual process of becoming one with The Field, the Ground of Being – with God and those who dedicated their lives to becoming Holy and making God's will their own in every generation.

This is the highest level of Oneness with God – the Soul ascends to God and becomes One with God and the Body intermingles with the Bodies of the Holy Ones who have become One in The Field. The Heavens above and the Earth below are Unified.

Happy are those who reach this level of Unification with God – in Soul and in Body, even as they live.

Two Gifts I Give to You

When I leave this Earth, I would leave it with two fundamental changes in thinking that will change everything for the immeasurably better.
The first error in thinking is to believe that we must know sorrow to know happiness, that we must know some kind of suffering and deprivation in order to appreciate happiness.
That way of thinking, which stealthily dissembles as Wisdom (God protect us!), is and always has been the justification for the perpetuation of misery.
There is a stage in our moral development, an early stage, in which we do a lot of blundering in order to learn and that involves pain. But that is symptomatic of being at an early stage of moral development. It is not a maxim! It is not meant to be understood that pain and deprivation and sorrow are the sine qua non of all learning.
There will always be the discomfort of chaos until we clarify and actualize what we hold within, but that is very different than thinking that we must suffer in order to enjoy Joy.
We learn to accept our chaos, and the discomfort of it, without becoming disoriented or hurting others with it. We know all new births begin with chaos and just feel it until it becomes choate.
The second, and more difficult, change in thinking that we have to accomplish is to stop thinking abstractly.
I know that sounds very strange coming from everyone's favorite luftmensch. But I cannot, after a lifetime of thought and experience and learning, stress strongly enough how essential this is.
In order to inherit the Promised Land, we must hit land.
I know too this flies in the face of everything we have been taught about the nature of reality and about the nature of intelligence. We are taught that the there are matters which, of their nature, are abstract and rarefied. And we were taught that those who are of a subtle bent occupy themselves with the abstract, rarefied matters.
And those of us who do, remain in orbit, never landing on Earth.
Abstraction of concepts is the reason why people conflate "spirituality" with religion, often to the detriment and destruction of real living beings.
In Hebrew we can see clearly that the concept "time" is one and the same with those who are invited and summoned to be together. Time *is* the people with whom we are together. There is no abstract time. There is only those who are together. That is what 'the present' means.
There are similarly no abstractions of mathematics. Hebrew alpha-numerics demonstrates this clearly. All numbers in Hebrew have names and those names are concepts of kindness, justice and love. That is what mathematics is, at base: the possible combinations and permutations and configurations of being kind, being loving and being just. There is no abstract math.
What happens when we jettison abstracts? What happens is this: those concepts become real, immediate and personified.
Though becomes solid state. We become real. Really, really real.

ענקי התורה אינם הופכים לאנשי סמכות דתית נודעים ורבי-כח

חשבתי איך לנסח את הדבר משום החשש לאמר זאת. הבנתי: אם אני חוששת לאמר זאת, מחובתי לעשות כך.

ענקי התורה אינם הופכים לאנשי סמכות דתית נודעים ורבי-כח. אין להם כל רצון או

צורך בכח. אם לא עלה בידם להשפיע בזכות חכמתם ומעשיהם בלבד, אין הם פונים אל אכיפת סמכותם.

לאף אחד מבין לומדי התורה ואוהביה אין כל חפץ להיות מנהיג רבני, לגבות שכר תמורת למודם, לצבור קהל של תומכים ולהקרא במגוון תארים מרקיעים. לבטח אין להם שום חפץ לשלוט בהמון עבדים חנפנים וחסרי דעת ההולכים אחריהם לכל מקום ולהיות תלויים לחלוטין בהמון זה בכל ענין – קטן וגדול.

אם הנך ירא מפני סמכותו של רב כלשהו, היה סמוך ובטוח כי הוא רשע. אם יהודי הוא כה רחוק מא-להי ישראל עד כדי שמוש בתורה כקרדום לחפור בו, אדם זה הוא גלגול מרושע. על כזה אומרים: אין לו א-להים. עבור יהודי – זאת התגלמות הרשע.

מעולם לא נכשל יהודי בלמוד התורה בגלל סרובו להמנות על עדת המשועבדים לרב פלוני. אדרבא: רק כאשר נפנה אל ה' בענווה ונאמר, "אני מודע לחולשותי. אפשר להטעות אותי. אני מכיר בהיותי בעל גאוה [=האגו]. ידועות לי שגיאותי ואני עלול להשלות את עצמי. מסיבות אלה בדיוק איני בוטח בשִׂכלי לדעת איזהו מורה אמיתי. רק בך אבטח להנחותני בדרך," – אזי נהיה מונהגים אל המקור.

אם כח השיפוט שלך כה חלש עד כי אתה חושש מאשליות בלימוד התורה בעצמך, איך תוכל לבטוח באותו כח שיפוט כדי לדעת איזה מורה הנו ראוי לשמו (כי "כולם אומרים" מה גדול הוא, ומפחידים אותך: תן לו כבוד, פן יקרו לך דברים נוראים)?

אם תדרוש בעצתו של יהודי ירא שמים אמיתי, הוא יענה: בוא נשב ונשוחח בעניין זה; אני אשתף אותך ביתרונות הלימוד שלי, אתה תשתף אותי באלו שלך וננסה להגיע יחד להבנה מעמיקה.

יחד היא מילת התִּפעול ביהדות של אמת. החכמים יודעים כי כל חכמה בתורה היא חכמה קיבוצית; הם יודעים כי כל אדם הנו שותף בחכמה זאת על פי זכויותיו.

גדולי התורה האמיתיים מזהים את קיומו של נזקק למסר שלהם ויודעים ש-ה' ידאג להעברת המסר לאדם הנכון. התהילה, כ-"רע הכרחי", אינה נחוצה להם כדי להפיץ את דבר התורה.

יהודי המוכן להשתמש בתורה בזלזול, העשוי להעמיד פני מתפלל בעודנו מתכנן תחבולות, הנושא את שם ה' לשוא – הוא איננו ירא א-להים וּודאי איננו אוהב א-להים. כלומר: יהודי זה הוא התגלמות-הרשע.

The Greatest in Torah Do Not Become

 Famous, Powerful Religious Authorities

I've been thinking about how to phrase this because I am afraid to say it. I realized: If I am afraid to say this, it is essential that I do.

The greatest in Torah do not become famous, powerful religious authorities. They have no desire or need for power. If they cannot influence by virtue of their wisdom and deeds alone, they do not resort to imposing their authority.

No one who really learns and loves Torah has any desire whatsoever to be a Rabbinical leader, get money for their learning, amass a great following and be called all kinds of superlatives. They most certainly have no desire to have masses of slavish, mindless sycophants following them everywhere and being utterly dependent upon them for all matters great and small.

If you are afraid of the authority of any Rabbi, you may be sure that Rabbi is evil.

If a Jew is so far from the God of Israel that they are able to use the Torah as a spade to dig with, that person is evil incarnate. Of such a person it is said: He has no God. For a Jew that means that they are evil itself.

No one ever did not learn Torah because they refused to follow a Rabbi slavishly.

To the contrary, it is only when we turn to God humbly and say: 'I know my weaknesses. I know I can be fooled. I know I have an ego. I know I can make mistakes and I might delude myself. For the very same reasons I do not trust myself to know if someone is a true Teacher. I trust only You to guide me' that we are led to the Source.

If your judgment is so weak that you might be deluded if you learn Torah yourself, how can you trust that same judgment to know who is a worthy teacher - because everyone says he is great and frightens you that if you do not honor him some terrible thing will befall you?

If you ask a truly God-fearing Jew, for advice will say: Let us sit down and discuss this together. I will share the benefit of my learning with you. You share yours with me and we will try to reach a deeper understanding together.

Together is the operative word in true Judaism because the Wise know that all true Torah Wisdom is Collective Wisdom and they know that everyone is privy to it in direct measure to their merits.

Those who are truly great in Torah know that there is someone who needs their message, HaShem will see to it that it gets to that person. They don't seek out fame as a "necessary evil" of getting Torah across.

A Jew who can use Torah cynically, who can put on a show of prayer while plotting devices, who can call on God's name in vain has no fear of God and no love of God. For a Jew that means he is evil incarnate.

ב"ה

להשכין שלום באהל שרה

בכל מקום בחילופים הבאים אנו רואים אות סופית, הכוונה היא לערך של האות הסופית.

כשאנו יודעים כי:

ישראל = 541 = אהל שרה = אמך = המצות*

אנו מבינים כי לשבת בארץ ישראל זה לשבת באהל שרה. לזכות לשבת באהל שרה הוא עשיית כל המצות. העפר באהל שרה הוא ארץ ישראל. לשבת באהל שרה, דהיינו בישראל, הוא לעשות שבת.

*בעברית נכונה המילה 'המצוות' כתובה: המצות.

לשבת באהל שרה = 1245 = 246 = מור

= אמרה = מדבר

שלום = 936 = שם אלה = שם אהל

= אהל עולם צדק

אנו מבינים את חשיבות השכנת השלום בישראל כשאנו רואים כי ישראל היא אהל שרה.

בארץ ישראל האתגר הכי גדול שהושם לפנינו הוא להשכין שלום עם בני ישמעאל.  בעזרת ה', תכף נראה למה.

סוד גדול מאד בתורה הוא:

יצחק = 208 = הגר*

יצחק ו-הגר אותה הגימטריה. הפנימו והבינו אמת זאת והעמיקו במשמעויותיה!

יצחק = 208 = הגר = הבאר = בארה

ראשון = 1207 = 208 = אשר עולם

= עולם אדמתנו

טיב הַהִגּוּיִים (הלימודים) שלנו בזמן לימוד תורה, הכוונות שלנו כשאנו לומדים תורה, הם הקובעים את אופיים של הַגּוֹיִים בעולם. יהודי החי בתגובה לתכונות הגויים אינו לומד נכונה את התורה. עלינו לקבע את אופי הגויים ע"י שליטה ביצר בעת תלמוד התורה. עלינו להתכוון שהגויים יהיו טובי לב, טהורי מידות, שמחים, בריאים ויפים בכל צורה. עלינו לברך את הגויים בעת תלמוד התורה.

לברך = 732 = לב רך = לבן* = לב נולדים = לשבת

לשבת בישראל הוא לשבת באהל שרה ושם לברך את הבריות.

תורה = 611 = את הרה = אתה גבר

= את עצמי = את רחב*

התורה = 616 = יום = דורות = שישו

= יתרו*

תלמוד תורה מוליד את כל הצורות בבריאה, כולל הגויים. כל הבריות הן ההתגלמויות של פנימיות וכוונות היהודים. אם הם לא יפים, חס ושלום, עלינו לבדוק אך ורק את עצמנו – ולא לשנוא אותם. הגויים אינם אשמים שלא התכוונּו לטובתם כשלמדנו תורה והם נבראו מעוותים! עלינו לתקן את לבבותינו ולרחם עליהם.
מאד, מאד חשוב שנתכוון לרחם על הגויים כשאנו הוגים בתורה. כך אנו בוראים רחם לשרה. הבינו זאת!

רחם = 808 = אברהם

= אבר אדם = ברא אדם = אדם גר

= ברא שרה המלכה = באר שרה המלכה

*ראינו כבר את השמות של כמה גויים חשובים בתנ"ך: הגר, לבן, רחב, יתרו. הבה עתה נעמיק בשם ישמעאל.

ישמעאל = 451 = להיות = אמתי = את כל

= את אדמה = אתה מה = אתה שלשה אבות

= 1450 = 451 = קדוש אלי

= נשכין שלום בכל אהל משה

= 2449 = 451 = בת לחוה = תבל חוה

= תבל עולם חדש

אם נעמיק בשמות של כל הגויים בתורה בלב טהור ובכוונות טובות, אנו נמצא את צדיקותם הנסתרת. כשאנו מוצאים אמת זאת, אנו מבינים כי בכל הגויים יש תכונות, יכולות וכן מידות נפלאות גלומות בהם, ואנו מבקשים לעודד אותן לגלותן ולפתחן.

אין להגזים בחשיבות השכנת שלום בין ישראל לבין ישמעאל.

בסופו של דבר,  בני ישמעאל יהיו ההתגלמויות של כוונותינו כלפיהם.

להשכין = 1065 = 66 = יכול

= היה הוה יהיה

להשכין שלום =  1002 = 3 = אב

= בא = את על אדמתנו

משכין = 1070 = 71 = מלא

משכין שלום = 2006 = ח = האב

= הבא = אתה על אדמתנו

עולם הבא = 714 = דין =

= משכין שלום עולם = שחרור

= סולחים = בשבתי

המשכין = 1075 = 76 = המלא

= מלאה = עבד = לב ילד = לב לבבי

המשכין שלום = 2011 = 13 = אחד

= אהבה = אבי

הויה אחד!

חויה אחד = 39 = הויה המשכין שלום

= 2037 = 39 = לדה* = גאלה*

= כל בית ישראל יחד משכין השלום

= 3036 = 39 = האדם הקדוש משכין השלום

*בעברית נכונה המילה 'לידה' כתובה: לדה והמילה 'גאולה'

כתובה: גאלה. הגאלה היא הלדה – ואין לדה בלי רחמים!

נשכין = 1080 = 81 = אנכי = כסא

= היינו = מלוה

נשכין שלום = 1017 = 18 = חי = אנכי שלום

הבה נשכין שלום!

הבה נשכין שלום = 2028 = 30 = ל

= יהיה = יהודה

להיות שלום = 1387 = 388

= שלום ישמעאל = חפש = צדק צדק

= אתה על אדמתנו ממש

= שלום אמתי

נהיה = 70 = ע = סוד

נהיה שלום = 1006 = 7 = ז

= סוד שלום = סוד שם אלה

= כל ספר התורה

הבה נהיה שלום!

הבה נהיה שלום = 1018 = 19
= חוה = איוב* =  גוי = אביו

= הוגה = עולם חדש

ב"ה

ארץ ישראל

התשתית לקיומנו היא הרמה הגבוהה ביותר של הענווה. לדאבוננו, יש בלבול בין ענווה לבין השפלה עצמית. הילכך חיים אנו בעולם בו החומר מגיב בצורה דומה, ללא הבחנה, כמעט לכל אדם. כך נוצר מקום לבואן של כל מיני זוועות.

היקום החומרי לא נועד לשמש כמשרתת – לפקודתם ולניצולם של אי-מי או של הכלל – ללא הבחנה, בחוסר כבוד, בלי הכרה וכנתון מובן מאליו. יש להתייחס למציאות החומרית כמו אל גבירה (מלכה-אם).

עלינו למסור ליקום בדיוק את אותן העצות כמו לבנותינו האהובות, וכן גם לבנינו:

לא להגיב כלפי אדם אם אין הוא אוהב אותך.

לא להניח לכל אחד לגעת בך.

לא לתת מעצמך בלי הבחנה לנמנעים מלכבד ולהעריך אותך.

לא לפול לזרועות המקדישים לך הכי פחות תשומת לב.

לתת מעצמך, כרצונך, לאוהבים ומעריכים אותך ולציין את אבני החן והיופי הטמונים בך.

נתאר בדמיוננו עולם בו היקום מסרב להגיב כלפי מי שלא התייחס אליו באהבה ובכבוד מירביים. נתאר בדמיוננו, למשל, כי המתכות לא יניחו באותה מדה לעשות מהן תכשיטים כמו אזיקים; והאבן לא תניח באותה מדה לבנות ממנה בתי מגורים כמו בתי כלא.

נתאר בדמיוננו שהחומריות לא תתממש אלא עבור מי שהושיטו אליה יד אוהבת והתייחסו אליה בכבוד ובהכרת טובה. השמים הם בררניים מאד בעניין כל המורשה לגעת בהם. כך גם על הקרקע לנהוג.

מציאות זאת איננה רק אפשרות; במצב כזה אנו אמורים לחיות. זאת מציאות הנקראת ארץ ישראל בתורה. ארץ ישראל איננה אתר גיאוגרפי, ודאי אין היא ישות פוליטית – אותה ניתן לכבוש ולהביס בכוח הנשק. היא מצב קיומי שיתגלה בהשיגנו את רמת הענווה הנדרשת, בהּ יודעים אנו כי הבריאה תתממש עבורנו אפילו אם ננצל אותה, אפילו אם נזלזל בה, אפילו אם נתייחס אליה כנתון מובן מאליו – ובכל זאת אנחנו מתייחסים כלפיה ביראה של קדושה.

THE LAND OF ISRAEL

The Ground of Being is the highest level of Humility. Unfortunately, there has been a conflation of Humility and Self-Depreciation.

So, we are living in a world in which Matter responds to most everyone alike - indiscriminately. That allows all kinds of horrors to take place.

The Material Universe is not supposed to be a maidservant - at the disposal and to the use of any and all, without discrimination, without dignity, without recognition, and taken for granted. Material reality is supposed to be regarded as the Queen Mother.

We should be giving The Universe the very same advice that we would give to our beloved Daughters, and Sons too:

Don't respond to those who don't love you.

Don't let everyone touch you.

Don't give of yourself indiscriminately to those who do not honor and value you.

Don't collapse into the arms of anyone who pays you the least attention.

Give of yourself as you will to those who love and value you and notice the jewels and beauty you hold within.

Imagine a world in which The Universe refused to respond to anyone who didn't approach it with love and utmost respect. Imagine if metals, for instance, did not allow themselves to be smelted alike for those who make jewelry and those who make shackles, those who build homes and those who build prisons.

Imagine if Material did not actualize except for those who reached out to it in Love and the utmost Respect and Gratitude.

Heaven is very discriminating about who is allowed to touch it. Earth must be so too.

That reality is not only possible; it's where we are supposed to be living. That reality is called The Land of Israel in Torah. The Land of Israel is not a geographical area and most certainly not a political entity that can be conquered and defended by force of arms. It is a State of Being that is manifested when we attain the level of Humility whereupon though we know that the Creation will materialize to us even if we abuse it, even if we disregard it, even if we take it for granted - we do not and regard it with sacred awe.

Solid State Thought, Solid State Being

I know this is going to sound very, very strange - at first anyway.

I have, gradually, been moving into a state of consciousness that I can only describe as Solid State Thought. It is Solid State Being, in which Thought and all concepts that formerly appeared to be individuated and some abstract, are becoming one Ground of Being and there is no differentiation between material and abstract.

To experience this, consider the following terms, which we normally think of as very different, some very rarefied, others as material as material can be:

Soul

Sol

Sole

Soil

Notice that they are the same letters, just pronounced slightly differently, and that creates the illusion that they are individuated concepts. Try to think of them as one and the same.

Now add this into the mix: Solid

What happens when our Thoughts become Solid, when the abstract is as palpable and real as the material and that includes concepts like: Space, Time, Future,  Past, Present, Meaningful, Enlightenment, Perpetuity, Hope, Peace and Love?

.

ב"ה

סימנים שקבלת בתולה

איזוהי בתולת קרקע כל שמעלה רשושין ואין עפרה תיחוח (אם) נמצא בה חרס בידוע שנעבדה. (אם נמצא) צונמא* הרי זו בתולת קרקע - מסכת נדה ח"ב

*צונמא=>סלע קשה

וזה סוד גדול:

בתולה = 443 = מתג = גלית

גלית שם הבתולה שדוד קבל.

האם חייך נראים כך? אשריך מה טוב חלקך! קבלת בתולת קרקע.

Is Yours A Virgin?

'A Tanna taught: There are three kinds of virgin, the human virgin, virgin soil  and the sycamore virgin. The "human virgin" is one that never  had any sexual intercourse, the practical issue  being her eligibility to marry a High Priest  or else her claim to a kethubah of two hundred zuz;  the "virgin soil" is one that had never  been cultivated, the practical issue  being its designation as "a rough valley" or else its legal status as regards purchase and sale;  the "virgin sycamore" is one that has never been cut,  the practical issue  being its legal status as regards purchase and sale  or else the permissibility to cut it  in the Sabbatical Year, as we have learnt: A virgin sycamore may not be cut in the Sabbatical Year because such cutting is regarded as cultivation'.  Now if this  were correct why did he  not mention this one also? — R. Nahman b. Isaac replied: He only mentioned such as has no special  name  but one which bears a special  name he does not mention. R. Shesheth son of R. Idi replied: He  only mentioned those, the loss of whose virginity  is dependent on an act but one the loss of whose virginity  is not dependent on an act  he does not mention.

Our Rabbis taught: What is meant by virgin soil? One which  turns up clods  and whose earth is not loose. If a potsherd is found in it, it may be known that it had once been cultivated; if flint, it is undoubtedly  virgin soil.

- Babylonian Talmud, Tractate Niddah 8b

Why did I copy this?

A virgin plot of land is one that has never been cultivated. Let's read the signs of virgin land again:

"What is meant by virgin soil? One which  turns up clods and whose earth is not loose. If a potsherd is found in it, it may be known that it had once been cultivated; if flint, it is undoubtedly virgin soil." 

In other words, if your Life is turning up a lot of clods and flint stones; if you have to do a lot of land breaking; if the conditions for planting your seeds in reality are not already prepared; it means that you have been given a virgin plot of land.

People who are born into a society in which the conditions of the most important aspects of self-actualization already exist, who are adding an innovative expression to conditions which already exist but are not really breaking new ground, inherited a plot of land (meaning a ground of reality) that has already been pioneered. And that's OK. They have the advantage of succeeding without being too controversial or too different or having to be too bombastic or too original. That too is a gift.

But if the world has not presented you with the conditions of your maximal self-actualization, if you have to create that which did not exist before - you were given a virgin tract of reality. It will be hard. It will be unpracticed. But you will be able to break it in as you want it to perform and be.

Treat it as such.

ב"ה

משיח

כל הסוד הוא:

ח = 8 = הבא = האב
= אתה על אדמתנו = 1007 = 8

ש"נ = 350 = שמי = עפר
= אדמה מכל דור

משיח = 358 = נחש = נשוב
= אתה על עפר אדמתנו* = 1357
= 358 = לכבוש

* אבל שימו לב כי המילה אדמתנו היא קדש אמנו [ = 501 = ראש = אשר].

כל הענין של משיח הוא שמחת אמהות ישראל. שמחה זאת משמחת את לבבות של ארבע האמהות הקדושות - וזאת הגאלה [גאלה = לדה] של האמהות שהיו עקרות. זה גם כיבוש הארץ כולה.

המבין ענין זה נכונה מבין את כל ענין הגאלה מהעפר ועד שמי השמים.

ב"ה


לא רוצים את הגאולה. רוצים לרצות את הגאולה.

בית = בתי

מקדש = 444 = לב בתי

כל הענין של קרבן בית המקדש הוא שבירת לבבות של בנות ישראל. שבירת לב בת ישראל היא הרס כל היקום. הבינו זאת והבינו היטב ולעומק.

זה פשוט מאד להפסיק את ההרס - אם רוצים. אבל הבנים המרחפים ב"ספירות" לא רואים את בנות ישראל בוכות והם מצפים שמשהו "נעלה" ו"נשגב" ו"על טבעי" יקרה. בני ישראל מעדיפים לצום ולבכות ולקרוא איכה פעם בשנה מאשר לשמח את בנות ישראל מדי יום.

משיח = 358 = השמחה

כל הענין של משיח הוא השמחה. ואין שמחה גדולה מזאת של בת ישראל בשמחתה.

כל ענין הגאולה הוא לשמח את לבבות בנות ישראל. זה כל הענין כולו - פשוט מאד. אבל אני יודעת שמעט מבני ישראל רציניים. לא רוצים את הגאולה. רוצים לרצות את הגאולה.

B"H

See The Light, Be The Light

Imagine an immense Diamond, with innumerable facets. Each of the facets scintillates and sparkles with Lights the color of Opals.

The Lights blend and dance with one another and they intensify one another.

Each of the facets of this Diamond is the Face of a Righteous Person. The Light that emanates from the facets is their Wisdom.

The Light flows from the facets and becomes various landscapes and forms, including Forms of Life.

The specific forms that the beings assume is a function of the specific deeds of righteousness that these People did in their lifetimes.

The Diamond grows in every Generation, as more and more Righteous People are invited to joint it.

This is The Light that is called The Hidden Light, The Light stored up for the Righteous and The Light of the Seven Days of Creation.

The Diamond is the Crown Jewel in the Crown of the King of Kings.

Live your Life so that You may see, and Be, this Light.

ב"ה

רואה האור

תדמיינו יהלום אדיר, בעל אין-ספור מקצועות. מכל מקצוע מבריק אור בצבעי אבן הלשם.

כל מקצוע של היהלום הוא הפנים של צדיק. האור המבריק ממקצוע (הפנים) שלו ביהלום הוא חכמתו.

האורות מכל המקצועות מתמזגים ומחזקים את האור מכל המקצועות אחרים.

האורות זורמים ומהם נוצרים כל מיני נופים וצורות – כולל צורות של בעלי חיים. הצורות נקבעות ע"י המעשים הטובים שאותם הצדיקים עשו בחיים. כטיב המעשים, כך טיב הצורות.

יהלום זה גדל בכל דור ודור. בכל דור עוד צדיקים מצטרפים אליו.

היהלום הוא הכדכוד בכתר ה' יתברך.

זהו אור שבעת ימים. אשרי הרואים את האור.

יהלום = 651 = האלהים = כל אם
= אם אדמה = מתורה = אהבה יחוד האדם
= אם אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +
יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +

קוף ריש שין שין תו = 11,640 = 651

לשם = 930 = שלם = יהיה עולם צדק

= דוד הוה שם = יושם החשן = 1929 = 930

רואה = 212 = האור = עם ישראל

= 1211 = 212 = כל כתר ישראל

= כתר כל הממלכות = הרבה

רואה האור = 424 = קדש הקדשים
= 1423 = 424 = כדת = כבש ארץ
= מעשה חשן

צורות = 702 = שבת = יודע ברית

בע"ה, אסביר למה הליכה לבתי קברות כדי להתקרב לצדיקים היא עבודה זרה אסורה בהחלט.

כל גרגיר אבק כולל שרידי גופות של כל הצדיקים מכל דור ודור. אין שום צורך ללכת לקבר כדי להתקרב לצדיקים מהדורות לפנינו. אם צדיק רוצה שתתקרב אליו, גרגיר אבק הכולל את גופתו יפול עליך ויתמזג בבשרך.

למה אתם חושבים שילדים "מתלכלכים" כל כך כשהם משחקים?

מי שלא הבין ענין זה אינו מקובל. להיות מקובל זה להיות מוזמן ומקובל למזג את גופך עם האדמה.

בכל כל מקום בו כתובה אות סופית בחילופים הבאים, הכוונה היא לערך של האות הסופית.

אדמה = 50 = כל = מזג = דמו

= מי = היה יהיה = היה בחיי =

= חוגג בחיי = לב חי = אוהבי הויה

= אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +

יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +

קוף ריש שין שין תו = 11,039 = 50

אדמה (=50) היא סכום שמות האותיות.

האדמה = 55 = כלה = הכל

= מודה = דומה

= בבשרך אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +

יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +

קוף ריש שין שין תו = 12,043 = 55

= דשן אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +

יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +

קוף ריש שין שין תו

תזהרו ממי אתם לומדים תורה. כשאנו לומדים את האותיות, אנו נהיה דומים למי שכתב אותן!

חכמים אומרים לעצמם לפני הלימוד: אדמה למשה רבנו. אדמה לאברהם אבינו. אדמה לשרה אמנו. אדמה לרחל אמנו. אדמה לאליהו הנביא. אדמה לישעיהו הנביא....

נשמות = 796 = נ-שמות = כל שמות

= כל שמתו = כל מקום

= שמות אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +

יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +

קוף ריש שין שין תו = 11,785 = 796

= הצאן

יש נ"ה נביאים - מ"ח נביאים ו-ז' נביאות.

צדיקים = 814 = הגוף

חילופים אלה הם ה-א"ב של הקבלה. מי שלא יודע זאת בטוח לא מקובל. מי שכן יודע זאת אינו הולך לקברות כדי להתקרב לצדיקים.