ב"ה

ראש השנה ובית המקדש אחד הם

ראש = 501 = אשר = אך = את המלכה

= עסיס פירות עץ החיים = 2499 = 501

= בת גופי = עלץ נולדתי = 1500 = 501

= שומע פה = שמעה מועצת החכמות

שנה = 355 = השכל = מחשבה = המשבח

= העפר = ספריה = הכל מכל דור = מסר הכל

= יצר הכל = כפר הכל = פרי א-דני

השנה = 360 = שלל = נשי = יצר עולם שמחה

= 1359 = 360 = יצר עולם גשמי = שכלי
= הכלה מכל דור

ראש השנה = 861 = אסף = אני נשמתי

= אני אנחנו התלכדות הצדיקים

= 1860 = 861 = לאלף

= אשר המחשבה = אשר המשבח

= אשר שכלי = בית המקדש = בתי המקדש

= המקדש בתי = גוף אליהו = בכל גוף

= הויה גוף הויה = כל בית ישראל יחד גוף הויה

= הצדיקים לבי = הצוחקים לבי

= לגוף הוגה בעלץ = ברא כל אדם בעלץ

בעלץ = 1002 = 3 = אב = בא = בשרך

= בעל שם = את על אדמתנו = ראש אשר

= אדמתנו אשר = בשם המלכה

= שמעה את מועצת החכמות המלכה

= 2001 = 3 = את אם = אם ישעיהו

ראש השנה ובית המקדש אחד הם

= 2346 = 348 = שמח
= ראש השנה ובית המקדש אדם אחד

אדם אחד = 618 = ביום = בעצמותי

חג שמח = 359 = יד משה = הגו משה

= הספר הגו = משה דוד = בת ספר התורה

= 1358 = 359 = עלץ משיח = משיח העתיק הקדוש

= העתיקה הקדושה ראש השנה ובית המקדש אחד הם

= 3356 = 359 = אהבה בפרדס = אחד בפרדם

= ספר חוה = ספר איוב = חקר לב חוה

= הוגה חקר לב

WISDOM IS EXPERIENCED SOMATICALLY, 

NOT INTELLECTUALLY

When one is fully immersed in one of the true Wisdom disciplines, one's Body changes gradually. The learning and practice become imprinted on the Body.

Gradually, the learning becomes a *somatic*, not an intellectual, experience.

So long as one is learning with one's Mind alone, one is in a state of dissociation of Mind from the Body. At this stage we have still not taken up permanent residence in our Body. We are floating above ourselves. We think that Mind is greater than Body and hold ourselves aloof from our Body.

Be absolutely certain that anyone who speaks about "spirituality" has not attained Wisdom.

In a normal state of consciousness, the senses are experienced as that which allow us to experience the "outside world", which appears to exist in and of itself.

The senses are spoken of symbolically, but not actually as that which they are thought of as experiencing. So, we hear said: That was a tasteful thing to do or say. This hints at a nascent awareness of the fact that the sense of taste is identified with being able to perceive that which is tasteful in words or deeds and that taste itself is Wisdom.

Gradually, the senses themselves become the Knowing itself.

We experience seeing as Wisdom. We see Wisdom. We also perceive our very sight as Wisdom.

Touch is experienced as Joy itself. Not only is touching a Joy, but the sense of Touch is Joy.

Taste becomes Wisdom and that which perceives Wisdom. We are able to understand the complex teachings in the various complex tastes.

Our sense of smell becomes the very embodiment of the fact that smell imparts knowledge. We are able to understand the Wisdom in a scent. We can understand the various messages in the levels of the complex scents.

Our sense of Hearing becomes the experience of Knowing Wisdom.

In this state, we still use the senses to perceive, but, more importantly they *are* the Wisdom itself – and we are profoundly, profoundly grateful to our Ancestors who bequeathed these Bodies to us and we invite them to come and live with us and experience our senses with us. This is the truth of the Resurrection of the Dead.

Orthodox Synagogue Hires Female "Rabbanit" in First for Israel

http://forward.com/sisterhood/348239/orthodox-synagogue-hires-female-rabbanit-in-first-for-israel/

I have mixed feelings about this.

I understand this is as an attempt to advance the position of Women in Israel. And that is one of the problems. It is a gesture.

I fear this will come to the same end as the feminist movement and for many of the same reasons.

Women should not be taking places in the world that men have created, according to the rules that men have created and be expected to perform in accordance with the standards of men.

Women should not be measured against male standards of excellence, should not adapt to male standards of moral achievement, should not take on male standards of intellectual achievement and should not see themselves through male eyes.

Doing so has caused us nothing but grief, and, I should say, not a small amount of ignominy, in all of the areas of business, government, military, health, education...in which women tried to perform like men.

It will be worse when Women lower themselves to the standards of the Rabbis.

It is bad enough the Jewish men sully themselves with the Talmud. A woman in this position would have to do so as well. She could not take up this position without having spent many years learning Talmud. The Talmud was devised by men who attempted to arrogate the position of Women in holiness and tried to ceremonially re-enact the Life-giving that only Women can accomplish.

We have to remember Who We Jewish Women really are and ask why it is that the first and last letters of the Name Elohim spell out Em - Mother - not do a parody of OurSelves of a parody of ourselves.

ב"ה

המצוה היא לשמוע את ה*פרוש*, לא השופר.

פרוש = 586 = אנכי שרה

=  כסא שרה = כוללך

עדן = 774 = יד ימין = דמיון דוד

=  עצם דוד = עצם יד = עצרת דוד

=  עצם הגו = בת שבע = יוחנן = למדן

 = נולדים עד = מולידים עד

נכון = 776 = בעדן

פרוש נכון = 1362 = 363 = המשיח

 = פרוש בעדן = משה חי = משה בהוה

=  הספר חי = כסא שרה בעדן

 = אנכי שרה בעדן = מלוה שרה בעדן

 = בפורש יד ימין

עלינו לשמוע את הפרושים הנכונים של התורה - הפרושים הנשמעים בעדן. עלינו לשמוע את דברי התורה מפי שרה אמנו. אנחנו מוזמנים ללמוד בכולל של שרה אמנו. הבה נתיצב.

ב"ה

יסוד שמחה = סוד המשיח = משפחה

משפחה  = 433  = תגל = זכות

= תבל העתיק הקדוש = 1432

= 433 = את לב = לב ישעיהו

= שוכן אתה = אתה שוכן

= משנה לבו = המחשבה זהה להויה

= הויה אתו = הקדושים אתו

= כתב העתיקה הקדושה

= יסוד שמחה = שמחה ועד = סוד המשיח

שלום המשפחה = 1374 = 375

= עשה = שלמה = שם המשפחה אלה

שלום במשפחה =372 = שבע

= מחשבה זהה

שבע ברכות = שלום במשפחה חיים

= 1999 = 1000 = 1 = א

החיים הם השלום במשפחה = 2614

= 616 = יום = התורה = עצמותי

= פלא שרה = שרה עולה = יד שרה אמנו

עשית שלום במשפחה = 2151

= 153 = נס גדול = בצלאל = לענג

= ענג חג חוה = חכמה ועד

עשית שלום במשפחה היא-היא מעשי המשיח. עשית שלום במשפחה היא-היא מעשי בצלאל. המושיע/ה את משפחתו/ה הוא/היא המשיח ממש ולכל דבר. לא תבוא שום ישועה אחרת. לא יבוא שום מושיע אחר. עשית השלום במשפחה היא המעשה האבירי ביותר. העושה שלום במשפחתו עושה שלום בכל משפחות הארצות. המשכין שלום במשפחתו מתקן את כל עולם.

להשכין = 1065 = 66 = גלגל

= יכול = א-דני העתיק הקדוש

= היכל העתיק הקדוש

להשכין שלום = 2001

= 3 = ג = אב = בא

= את אם = 1002 = 3

להשכין השלום = 2006 = 8 = ח

= האב = הבא = אגד = אבה

= את האם = משכין שלום

= מלא שלום = 1007 = 8

המשכין שלום = 2011 = 13 = אהבה

= אהד = אבי

הויה אחד = 39 = טל = לדה = גאלה

= הויה המשכין שלום = 2037 = 39

= בלבה

הגאֻלה היא השכנת השלום במשפחה.

שמחת משפחה = 1181 = 182

= יעקב = צאצא

ישראל = 541 = אמך

ב"ה

שימו נא לב

מומלץ לחזק את הדברים האהובים עלינו מאשר לנסות להחליש את השנואיים כי אנחנו מחזקים כל דבר לו שאנחנו שמים לב.

שם לב => (נקודה מבחינה בצד ימין של האות ש וגם נקודה מבחינה בצד שמאל של האות ש)

לב = 32 = השוכן = 1031 = 32

לו = 36 = איכה

אם אתה שם לו לבך לדבר - אתה שם. שם האיכה שלך.

אנחנו = 115 = עליה = חזק

אנחנו שמים לב = 1097 = 98 = צח = מנח = נחמ

=  אנחנו לב שמים = לב שמים חזק = עליה לב שמים

כאשר אדם שם לב לדבר הוא נותן לאותו דבר לב. הוא מחיה את הדבר. הוא *שם* לב לדבר.

הבה נשים לב לשלום ולאחוה.

שתהיה לכלנו שנה מבורכת.

שנה = 355 = מחשבה

הבה נשנה את מחשבותינו לטובה.

ב"ה

עצם מעצמי

הקול הנשי של הויה הוא דק וצנוע עד מאד. לעולם אל תלמדו תורה ממי שאינו מסוגל לשמוע אותו.

כמו שאמי הייתה אומרת לי, הבת היחידה שלה: תקשיבי למה שאני מתכוונת, לא למה שאני אומרת.

כמה שדבר יותר ה'עצמי' של הויה, הוא יותר צנוע. הקול האומר את אשר בלב ה' הוא הכי דק.

צנע = 210 = עצמי = סוד פני = חבר

השומעים רק את הקול הזכרי של ה' אינם מגיעים לרמה של העצם מעצמי של ה''.הם אינם החברים המקורבים.

דק = 104 = צד"י = סוד בלב = בארץ = 1103

= 104 =  נלכד = כל ילדי = יודע דוד = יודע הגו

 = הגו הוה עד = גוה הוה עד = גוה זוג מתגלם

=  היא דוד מתגלם

קולי דק = 250 = מעצמי = קול סודי בלב = דברי בלב

=  אור גדול

לכן, הרמ"ק כתב ספר בשם תומר דבורה  וקול נשי יצא מגרונו.

תומר = 646 = א-להים = מדברת = פוסקת = לדורות

דבורה = 217 = רזי = הזהר = דבר העתיקה הקדשה

= 1216 = 217 = ראה עצם מעצמי

תומר דבורה = 863 = משה קורדברו

= רזי א-להים = דבר העתיקה הקדושה לדורות

= 1862 = 863 = דבורה פוסקת = תורת א-להים עצמי

= צנע תורה א-להים

א-להים עצמי = 856 = צנע א-להים

= נוף = כל ציון = כל משכילות

= בית מקדש = מקדש בתי = חבר א-להים

עצם = 760 = עצרת = דמיון

עצם מעצמי = 1010 = 11 = ו-ה

= העתיקה הקדושה = חג = א"י

רוב הרבנים אינם שייכים לחבר הא-להים, אינם נקראים עצם מעצמי, העפר אינה הופכת לארץ ישראל כאשר הם דורכים עליו והם אינם ראויים ללמד תורה בשם הויה.

ב"ה

הקול הנשי של הויה הוא דק וצנוע עד מאד. לעולם אל תלמדו תורה ממי שאינו מסוגל לשמוע אותו.

כמו שאמי הייתה אומרת לי, הבת היחידה שלה: תקשיבי למה שאני מתכוונת, לא למה שאני אומרת.

Our Subconscious - Our Buried Memories and Feelings and Thoughts are Our Ancestors' Consciousness

We are the Representatives of all of our Ancestors. We are "fronting" for them. We are actually a composite of all of them - not just genetically, but on every level of our being. We *are* them - just remixed.

There is no difference between a buried Ancestor and a repressed or suppressed Memory or Thought.

Our pre-conscious and subconscious *are* our Ancestors.

Until we are aware of this, we are in a state of Dissociative Amnesia and we are at the mercy of those Ancestors trying to find Peace through us, often in unpleasant ways. We, paradoxically, don't normally become conscious of this until we have done a lot of repair work - unless someone who has experienced the process of coming into this awareness tells us what is really going on beneath the surface of our conscious feelings and thoughts.

There is no "out there" versus "in here". There is only Here. When someone is buried in the ground, they are buried in the Ground of Being.

To the extent that they were at Peace when they died, our Ancestors are at Peace within us. To the extent that they were not at Peace when they died, they are not at Peace within us. Those are the feelings of apprehension, "irrational" fears, depression, "irrational" impulses and other unpleasant feelings that we experience, apparently for not proximate reasons.

If we have a heavy legacy of unhappy Ancestors we will be troubled with upsetting emotions, challenged with physical problems and/or confronted with overwhelming experiences. We are not defective if this happens to us! It is actually a badge of merit that says: A lot of very unhappy people have invested their hopes in You. Knowing this won't make our lives less chaotic, perhaps, but we will not feel that our troubles are our fault. We are only faulted with the unkindness we do.

We need not concentrate on our Ancestors,  that is maudlin. Neither should we try to contact them. That is necromancy. Necromancy has awful effects on us. It is not the way to bring about Peace.

There is a reason why the word before is paradoxical. If someone comes before us in time, they are as though behind us. If someone stands before us, they are in front of us.

In our current reality all of the elements for putting our Ancestors to rest are, well, present. If we do the best we can to create Peace here and now, if we greet the descendants of those our Ancestors interacted with to better or worse with welcoming acceptance; we may be assured that we are creating Peace for those who come "after" us - and for those of us who came "before".

ב"ה

הצורך המוחלט באמירת האמת אודות הפרוש

הרבני השגוי של היהדות

בדבּרי על השטויות והשגיאות וגם, אכן, הסכנה ביהדות הרבנית, אינני עושה זאת ממקום של שנאה בלבי. אלה דברַי כְּאֵם, כְּאחות, כְּבת; במודעוּת עמוקה ומתמשכת ליחוסם של הרבנים כבניהם של אבותינו ואמהותינו הקדושים ולִזכוּתם של אבות ואמהות העומדת להם בכל עת. ברור לי כי אם טעות בידי, הריני מחשידה את עצמי בהצגה מעוּוֶתֶת של נשמות עדינות וטהורות. ידוע לי כי רוב הרבנים הוכנסו לפולחן העבודה הזרה הבבלית כילדים; עליהם ועל תלמידיהם חל הכלל תינוק שנִשבּה לגבי יהודי הנאלץ לחטוא.

עם זאת לא אחשה, כי אני מודעת עמוקות גם לסבל שהביאו הרבנים על היהודים ועל הגויים גם יחד – וזאת יש להפסיק.

לא אבקש, ח"ו, כי יוטל עונש על הרבנים; אולם עליהם להכיר בשגיאתם כדי להביא תקון לעולם.

די אם יודו במשגה שלהם, יקבלו על עצמם לחדול מכך ויַפנו תפילתם אל ה' שינחה אותם בְּדרך התורה האמתית. שנוי גדול ועז יהיה זה מבחינת הרבנים; חוָיַת הקושי לבדה תעמוד לזכותם. ההתגברות על כאב ההכחשה העצמית תהיה ראשית טִהורם. אמנם, התשובה (הנכונה) מתקנת את העולם: הווה / עתיד / וגם עבר – כפי שלִמדו הרבנים עצמם. כל שעליהם לעשות הוא חזרה אל ה' בלב טהור, ותקון הנזק שגרמו לו יֵצא לדרך. אכן, יהיה עליהם לערוך שפורים; אך לא יהיו אלה עונשים – כי אם רק השתדלויות מצדם.

תקנת פרוזבול היא השורש להתרוששות עולמית כוללת. על הרבנים להתגבר על פנייתם אל השׂררה ועל חששם מפני הפיכה גמורה של החלטה מוטעית בעליל, ולשוב לשמירת דיני השמיטה והיובל ככתוב בתורת משה. כמו כן יש לבטל את הרשאת הריבית שנִתנה לבנקים. לשום רב לא הותר להרשות זאת. המתעקשים לשמֵר את הפרוזבול נושאים באחריות למותם ולסבלם של עניים רבים ברחבי העולם כולו – יהודים וגויים כאחד. עליכם להודות בכך ולבקש תקון. אין צורך בענישה; כשתבינו עד איזה עומק נפגעה האנושות, תסבלו די מהצער ומהחרטה. אין להוסיף על זה.

צביון העולם, מלכתחילה ובדיעבד, איננו הולם לַתאור הרבני שלו. אין בנות ישראל מתאימות לַתאור הרבני. אין הגויים מתאימים לַתאור הרבני. רק הרבנים מתאימים לתאור העולם שלהם. הם הקרינו את תודעתם אל העולם. אנשים, חיות וגם חומר דומם, משַקפִים את מחשבותינו, רגשותינו ו-"ציפיותינו" בחזרה אלינו. אם הרבנים מצפים מהגוי ומהיהודיה להיות טמאים מעצם טיבם, הם יקיימו מצב זה כנבואה המגשימה את עצמה.

אדם המצפה לפגוש גויים אלימים, רְווּיֵי-שנאה, בכל מקום – יפגוש רק אותם. אם הוא משוכנע כי אין הנשים טהורות והן מפיצות טומאה, מנוּעוֹת משִקוּל-דעת צלול, עצלניות ושחצניות עד כדי הנאה מְרַבּית ממראות ותכשיטים – כך נתגלֶה לעיניו. למעשה, האמת הפשוטה בענין הראי והאשה היא: נשים משַקפות בחזרה אל גברים את אשר הגברים מצפים מאתנו.

אין בכל היקום כּ‍ֹח יצירתי גדול מהשכל והלב של אשה, ביחוד אשה יהודיה. גזלתם מאתנו את האושר. גרמתם לנו לשנוא את גופינו ולחשוב כי אנו חלשות. לִמדתם אותנו לא לבטוח בשכלנו או ברגשותינו. גרוע מכל, אִלצתם אותנו להעמיד פנים של מאושרות. כתוצאה מכך חיים אנו בעולם ספוג ביגון עמוק; מעט האושר המצוי עוד בעולם הוא מזויף ומעושה. הרבנים הורידו את מדרגת הנשים, ובעולם כולו הנשים נחותות דרגה: נאנסות, מושחתות-גוף, משועְבָּדות ומשוללות כבוד.

למעשה, הגויים אינם אלימים וצמאי דם. אין הם שונאים אותנו כי אנו כה קדושים, והם כה שפלים עד כדי עִווּתָם מקנאה. אולם היהודים המאמינים לרבנים מפיצים בעולם את למודם כאשר הורו הרבנים, וכך קולטים הגויים מן היהודים את הכוָנות והמעשים המצופים מהם ואת הרמזים התת-הכרתיים ומשַקְּפִים אותם בחזרה.

הרבנים, אחרי ככלות הכל, אחראיים לכל סבל העם היהודי בידי הגויים – כי הם לִמדו אותנו לשנוא את הגויים ולפחד מהם, לצפות מהם לנטיות רצחניות. בכך התרנו להם להיות כאלה. חִזקנו בהם את הרצון להזיק והגברנו את הנזק בפועל – בצפיותינו מהם ובמסרים הסמויים ששִגרנו אליהם.  צייַתנו לרבנים ובגלל זה אנו נתונים למעשי זוָעה.

הגויים נולדו מנשמות היהודים לומדי התורה. כוָנותינו, רגשותינו ומחשבותינו בזמן למוד התורה קובעות את צורות הגויים, תכונותיהם וחיוניותם. הבה נאהב אותם ונברכם בכל תנועת-נפש קדושה, בכל כוָנה יפה של הלב, בכל עִלּוי יצירתי של השכל ובבריאות וחוסן של צורת הגוף!

אני מוּדַעַת לכ‍ֹבֶד חטאי הרבנים – כה רבים ועצומים, עד כי הם חוששים להודות בלבם ובפני העולם על מעשיהם באמת. לכן אומַר: הריני מוחלת לכם. אך עליכם להודות בשגיאותיכם בלבכם, בפני ה', בפני עם ישראל ובפני הגויים ולקבל עליכם תִקון מלא של דרכיכם.

בעשותכם זאת, לא רק יָשוּב העם היהודי כאיש אחד אל ה'; לא רק יתעלו הגויים לצורתם המושלמת – אף הח‍ֹמר הדומם ישתחרר ולא יהיה עוד בסיס לחטאים.

דעו: אף כי אין אני בוררת במלים ולא אכחיש את ע‍ֹמק חטאֵי הרבנים וחֻמרתם, דברַי באים מתוך אהבתי אליכם; כידוע, אין נבצר מהקב"ה לתקן כל קלקול – ביחוד   שכל ולב פגומים ושבורים של יהודי, כאשר היהודי חוזר אל ה' בתשובה מלאה ואמתית ומתחרט על הסבל שהוא גרם.

ב"ה

משפטי שדה ברשת

כמה פעמים ראינו סיפורי זוועה באינטרנט? מעודדים אותנו לשפוט את המעשה על פי הרשום במאמר ואף לגזור גזר דין.

וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת-נָתָן, אֶל-דָּוִד; וַיָּבֹא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר, וְאֶחָד רָאשׁ.

לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר--הַרְבֵּה מְאֹד.

וְלָרָשׁ אֵין-כֹּל, כִּי אִם-כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם-בָּנָיו יַחְדָּו; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה, וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי-לוֹ, כְּבַת.

וַיָּבֹא הֵלֶךְ, לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא-לוֹ; וַיִּקַּח, אֶת-כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו.

וַיִּחַר-אַף דָּוִד בָּאִישׁ, מְאֹד; וַיֹּאמֶר, אֶל-נָתָן, חַי-יְהוָה, כִּי בֶן-מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת.

וְאֶת-הַכִּבְשָׂה, יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם: עֵקֶב, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַל, אֲשֶׁר לֹא-חָמָל

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל-דָּוִד, אַתָּה הָאִישׁ

הבנת את הרמז? אם לאו, אסביר. בכל פעם בחיים מבקשים מאתנו לגזור דין אל מישהו אחר ששמענו עליו איזה סיפור נוראי, דעו כי מדובר במשהו שאנחנו עשינו. משנים או מגזימים קצת את הנסיבות, שלא נזהה כי מדבור עלינו. גזר הדין שאנו דורשים עבור אותו פושע, הוא גזר הדין שדרשנו עבור עצמנו.

הבה נבקש תקון, ולא עונש.

Trials in the Field

A few times a week we are shown some horrific story on Facebook, or elsewhere on the net, or on the news, and are urged to render judgement as to what should be done with so horrible a miscreant.

This is the story of the Prophet Natan who was sent to King David after David had Uriah killed in order to take his wife, Bat Sheva.

And the LORD sent Nathan unto David. And he came unto him, and said unto him: 'There were two men in one city: the one rich, and the other poor.

The rich man had exceeding many flocks and herds;

but the poor man had nothing save one little ewe lamb, which he had bought and reared; and it grew up together with him, and with his children; it did eat of his own morsel, and drank of his own cup, and lay in his bosom, and was unto him as a daughter.

And there came a traveller unto the rich man, and he spared to take of his own flock and of his own herd, to dress for the wayfaring man that was come unto him, but took the poor man's lamb, and dressed it for the man that was come to him.'

And David's anger was greatly kindled against the man; and he said to Nathan: 'As the LORD liveth, the man that hath done this deserveth to die;

and he shall restore the lamb fourfold, because he did this thing, and because he had no pity.'

And Nathan said to David: 'Thou art the man.

2 Samuel Chapter 1

Whenever we are confronted with a story about someone who did something terrible and are asked: What should we do to such a one? Know this: the details of the infraction have been changed just enough for us not to be able to readily recognize that it is we who are being described and the punishment we decree, is the one we bring on ourselves.

Let's resolve to seek correction, not punishment.

ב"ה

וַיֹּאמֶר יְה‍ֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. – בראשית יב : א

אברם = 803 = גרם

הארץ = 1106 = 107 = קבה = תורת לע

= אנכי הויה = כסאה הויה

= קבוץ כנסת ישראל הקדושים

= 3104 = 107

= מועצת חכמות הקדושים

= 2105 = 107

אראך = 702 = שבת = בן
= בת מכל דור

תושבי ארץ ישראל הם-הם השבת.

תושבי = 718 = ביון = הוה שבת

הגוף = 814 = צדיקים  = הגורם

= צוחקים = דר עמך

כאשר כל הגוף סופג תורה לגמרי – עד העצמות – הגוף של אותו יהודי או אותה יהודיה מרטט בתדר הגורם לכל מקום בו הוא דורך להיות ארץ ישראל. הרטטים של הגרמים (העצמות) שלו גורמים לח‍ֹמר להיות, בעצם, קדוש.

הגוף הספוג לגמרי בתורה גורם לח‍ֹמר להפוך לארץ הקודש. העצמות הן הח‍ֹמר הכי קשה בגוף. הן ח‍ֹמר הגוף המעביר רטטים ביתר שאת. כשיהודי מגיע למצב שהעצמות שלו הן-הן תורה – הוא בעצם התורה והתורה היא עצמותיו ממש. אותו יהודי או אותה יהודיה הם הדמיון של הויה מהלך בארץ. הוא או היא הופכים להיות התגלמות התורה בהוה ובכל הדורות.

עצם = 760 = עצרת = דמיון

מועצת = 606 = רות = האם

= מות נקי = אמת נקיה

העצמות = 611 = תורה = את עצמי

עצמותי = 616 = יום = דורות = התורה

= שישו = תקון אבות = 1615 = 616

יום שבת = 1318 = 319 = שבת עצמותי
= שבת דורות = שבת התורה
= יצר עולם חדש = קרב תורתי

= א + חירק = חדוש העתיק הקדוש
= העתיק הקדוש יושב = ישוב העתיק הקדוש

ארץ ישראל אינה נקנית ביסורים! יסורים אינם גורמים לגוף שלנו לרטט באשר ובקדושה ההופכים את הח‍ֹמר לארץ הקודש.

ארץ ישראל נקנית על ידי התעדנות מוסרית ורגשית.

אביך = 513 = רגשי = באשרי = בראשי

ב"ה

האמת אודות ארץ ישראל

ארץ ישראל איננה שטח גאוגרפי.

ארץ ישראל היא כל מקום בו הקדושים דורכים ברגליהם.

ארץ ישראל היא המשגב לענווים ואוהבי שלום אמת. כל האנשים בארץ ישראל הם אנשים עדינים עד מאד. הם מוגנים מכל רע כי שום רע אינו יכול לגעת בארץ ישראל.

ארץ ישראל איננה מדינה. אי אפשר להגיע אליה בשום כלי רחב. אין שום צורך להגן עליה בנשק. שום נשק לא פעיל בה.

תושבי ואזרחי ארץ ישראל מוזמנים ע"י זקני המקום אחרי שהוכיחו כי הם ראויים לגור, לדור ולחיות בה.

בארץ ישראל התורה היא מערכת חוקי הארץ - תמיד. אין שום נתינים כפופים לתורה בארץ ישראל. כל התושבים והאזרחים חיים על פי התורה מתוך רצונם החופשי לחלוטין - כי התורה היא רצונם.

THE TRUTH ABOUT THE 

LAND OF ISRAEL

We know it when we get to The Promised Land. I cannot elaborate on how we know it, but we do - without a shadow of a doubt.

The Promised Land is the Land whereon God's Law is the Law of the Land. It is not a stationary spot. It moves with us because it our contact with the material reality that makes wherever we step Holy Ground. This happens when God's Law becomes the Law we want to live in accordance with. We are not subjected to God's Law. It is the Law of our free will. It is the Law we would live according to even if it was not God's Law. It is Our Law.

That Land is an island whereon only other Citizens can tread. No man-made laws can touch us there. No invader can reach us there.

The Holy Land is wherever the Holy touch. This is the Truth of the Promised Land, the real Land of Yisra'El.

Israel Demands World Internet Censorship

newobserveronline.com/israel-demands-world-internet-censorship

Please make a screen shot of this post and retain it. I do not know if it will stay up.

There is a delay on every tap of my keyboard. I, like many other Israelis considered too socially aware for the comfort of the gov't, am monitored continuously. I often get strange flags on FB and on the net when I try to access sites.

This is not an exaggeration to what is going on and what their plans are.

Israelis who criticize the gov't are already being prosecuted. I am one of them.

A law was just passed that makes it illegal for journalists who work for state-owned news outlets to express an opinion.

Journalists have been arrested, sued and are subject to all manners of persecution and prosecution.

A blogger who writes in Hebrew about Israel from outside Israel had his blog taken down.

A law was passed that allows the gov't to get a court order to take any post of any Israeli down off the net without having to provide just cause to the courts.

I have found one of my comments on FB left blank.

As the Israeli gov't descends into utter madness, and as the darkest secrets of the State of Israel are being revealed - like the selling of Jewish babies from Yemen for adoption and, some say, experimentation, in order to secure arms comes out, as the Netanayahu family are being investigated for crimes so serious the public is not made privy to the nature of the investigations - they grow more desperate.

I promise you, they so intend to silence the world. What they are doing to us, they intend to do to you. They do not know limits. They have no respect for Human dignity, freedoms or rights.