קטע זה נלקח מדפי האינטרנט. מחבר הדברים דלהלן במקור האנגלי אינו ידוע לנו. התרגום נעשה בידי דניאל דותן, צפת
יתרונות שלילת השלטון בלי מלחמת מעמדות עבור התנועה בכללותה
מהפכה היא תהליך מתמשך לעד. כנהר היא זורמת; מחליפה תדמית, משנה כוון, לעתים מאיטה ולעתים ממהרת. פה ושם אנו מאבדים את קשר העין אתה מאחורי המוסכמות של אידיאולוגיה זאת או אחרת. אך לעולם אין לעצור אותה. מאז אמר העבד הראשון "לא!", מאז קם העם הראשון נגד רודנות, מאז נוסדה תפיסת החרות, המהפכה היתה שם תמיד. כך גם כתב אלַי אחד מעמיתַי: מהפכה היא תהליך, לא מאורע היסטורי. טבעהּ של המהפכה נובע מהכוחות בהם היא מעורבת, מהשאיפות של השייכים לה, ומעוצמת ההתנגדות. אם היא תוכל להתפתח בלי מגבלה, סביר כי ההתקדמות תהיה ללא מהומות. המטרות לעולם לא תצדקנה את האמצעים; הם אחוזים יחד לבלתי הפרד – ומהי הדרך הטובה ביותר לשלול את חרותו של אדם מלבד הריגתו? כל ממשלה מיוסדת על בסיס האלימות, ובכך היא נוגדת-מהפכה. מכִּתבי קרופוטקין עד דברי קוֹלין ווֹרד נעשו נסיונות להאיר נקודות בחברה הקיימת בהן יוכל ה'נהר' לזרום – שותפויות עובדים, צרכניות, מערכות חלופיות של רווחה וחינוך ועוד דוגמאות לאינספור של סדר עצמוני הפורץ מתוך הפעולה הבולטת של ההקשר גופו: "עבודתנו, פעולותינו המשותפות בעבודה זאת, עניננו העובדתי באותה בעיית ענקים ובכל השלכות המומחיות שלה, הם ששמרו אותנו יחד. לא שידלתי את העמיתים; הם באו מעצמם. הם נשארו, או הלכו כשהעבודה לא החזיקה אותם עוד. לא יצרנו קבוצה פוליטית, לא עבּדנו תכנית פעולה. - - כל אחד תרם את חלקו לפי הענין בעבודה. - - יש, לכן, תפקודי עבודה ביולוגיים העשויים להסדיר שתוף פעולה בין בני אדם. בעבודה-למופת יתארגנו צורות תפקודיה מתוכה באופן עצמוני, אם כי רק בהדרגה, בגישוש ובלימוד משגיאות. הארגונים הפוליטיים, לעומת זה, ב'מסעי הבחירות' וב'מצע המפלגתי' שלהם, רצים קדימה בלי כל קשר למשימות ולבעיות של יומיום.
כמו הדייגים ב-בריקסהאם, או הכורים ב-דוּרהאם וב-ברורה, סקוטלנד, מספקות לנו שותפויות עובדים דוגמאות קטנות ונדירות של משימה המולידה את נקודת ההקשר שלה ומשמשת מוקד למתקשרים בה מעבר לכל צורך בלחץ מלַכּד. בקיצור, הפעולה החברתית מספקת מתוך עצמה את הסדר שלה, בעוד כל הממשלות מנסות לכפות את הסדר מבחוץ, מדכאות ומחניקות את תחושת היחד. דוגמאות אלה קיימות בחברה המודרנית. אין כאן זכרונות מהתקופה לפני מדינת-העם; אלה עובדות עכשוויות. פעם תאר פאול גוּדמן את שלילת השלטון כשמרנית ורדיקלית כאחד, כי עלינו לנסות לשַמר את המקומות בהם תוכל החרות להגיע למלוא התפתחותה, כמו גם ליצור מקומות חדשים. כך גם כתב גוסטב לנדאוּור: "את המדינה אין להרוס במהפכה כי היא מצב התנהגות אנושית; אנו הורסים אותה בהפעילנו כנגדה פעולות אנוש אחרות, ע"י התנהגות שונה." וכן, על פי הסרט מיכאל קולינס, גם המנהיג האירי אימון ד'וַלרה אומר:אנו מביסים את הממשלה הבריטית בהתעלמות ממנה.
הנאמר לעיל אודות "הממשלה הבריטית" נכון, כמובן, לגבי כל ממשלה המתייצבת בנפרד מההמון, הנחשבים בעיניה כנשלטים, ומעליהם.
