ב"ה

סיפורי חיינו -  בנין בית המקדש
כואב יותר מדי

בכל מקום בו כתובה אות סופית בחילופים הבאים, הכוונה היא לערך של האות הסופית.
כמו כן, הקפדתי באיות נכון. לכן, כתבתי לדה, ולא לידה. כמו כן, כתבתי גאלה ולא גאולה.

כואב = 29  = הויה אב
= כל בית ישראל יחד אב

= 1028 = 29 = עלץ יחוד

יותר = 616  =יום = התורה

= את ההרה  =אתה הגבר

= בריאת אב

מדי = 54 = ילדי

יותר מדי = 670 = עם

=  לפניך = כל כתר = חברתי כל

ישראל = 541 = אמך

עם ישראל = 1211 = 212

= הרבה = האור = אמך כל כתר

כואב יותר מדי = 699

הויה אב את ההרה ילדי

= עלץ מנחם = 1698 = 690

= קשר גופי

גאלה = 39 = לדה

הגאלה = 44 = הלדה

= יוד הא וו הא = ילד = לבבי

צירי לדה = 349 = שמט = הפרדס

לדה קשה = 444 = מקדש
= גאלה קשה

הלדה קשה = 449 = המקדש

= הגאלה קשה

בית = 412 = בתי

בית המקדש = 861 = בתי, הלדה קשה
= אסף = לאלף

= בתי הגאלה קשה

בלדה = 41 = מקץ = 1040 = 41 = בגאלה

= מעלץ = עלץ לי = שמן = ספר מלכים

תרדמה בלדה = 690 = רעיתי

= תרדמה בגאלה

תרדמה בלדה חסד = 762 = בנין

= תרדמה בגאלה חסד

בנין בית המקדש = 1623 = 624

= אם כאב = כאב אם

= תרדמה בלדה חסד הלדה קשה בתי
= תרדמה בגאלה חסד הגאלה קשה בתי

אנו בעוצמת הלדה, עמי ישראל. ישראל היא הויה מוליד את הויה. אילו לא היינו בתרדמה, לא יכולנו לשאת את הכאבים. לכן, אנו מביאים תרדמה על עצמנו כדי לסבול את הצירים. התרדמה היא האשליה שיש השמטות מסוימות בכתב התורה ואותם הענינים בתורה הנראים לנו סתומים. אנחנו גם מביאים שכחה עצמית על עצמנו. כל הקשיים שלנו בזמן חיינו הם סימנים מטושטשים של צירי הלדה אותם אנו עוברים. אנחנו גם כן מביאים את האשליה שאנו חיים במשך זמן על עצמנו כי חווית כל הלדה בו זמנית היתה יותר מדי לשאת.

אנחנו כבר בשלבים מתקדמים של הלדה. היא הגאלה. חזק ואמץ.