ב"ה

מות יומת

מה פרוש הדבר? האם זאת קללה? האם זה עונש נוראי?

לא! אפילו כשה' אומר דבר הנשמע קשה כל כך, ה' אך ורק מברך אותנו! הקשיבו בלבבותיכם ותשמעו את הברכות!  תקראו אה התנ"ך עם דמעות בעינים, ותראו את הכתוב נכונה.

מות = 446 = האמת = וינפש

= עלץ הלבבות = 1445 = 446

יומת = 456 = הויה נפש = הויה ממש כל

= כל בית ישראל יחד ממש כל

= אדם קדמון = 1455 = 456 = את כלה

= את הכל = אתה כל

כשה' אומר על חוטא מות יומת, ה' יתברך אומר כי כבר חזרתו בתשובה
(תשובה => וינפש בשבת) מובטחת וה' הוא ישבות בנחת כי הוא עשה אותו האדם. ה' אומר כי החוטא יראה את האמת.

 עלינו לפרש את התורה בשכל העליון וברחמים העליונים. אי אפשר להבין תורה רק בקור השכל או רק בלהט הרגש. צריך לדעת איך לאזן שניהם. הרבנים המפרשים תורה "שכלית" אינם מבינים את הענינים לעומק ואינם רואים עד סוף הדברים. ה' גם סולח לרבנים שעיוותו את הפרושים – וזה אחד החטאים החמורים ונוראים ביותר. גם לאותם הרבנים שלמדו עבודה זרה בבלית ושהוליכו את הקהל שולל יש תקון וגם הם יראו את דברי האמת החיים.